יהדות והתאבדות
התאבדות נחשבת לחטא חמור ביהדות, והיא אסורה בתכלית האיסור. התורה, או חמשת ספרי משה, אינה אוסרת במפורש התאבדות, אך היא מכילה מספר פסוקים המעידים על כך שהיא שגויה. התלמוד, שהוא אוסף של פירושים רבניים לתורה, מכיל גם מספר קטעים המעידים על התאבדות שגויה. ההשקפה היהודית על התאבדות היא שמדובר בחטא לאלוהים, וכי מדובר במעשה של מרד באלוהים. רָצוֹן. זה נתפס כמעשה אנוכי, שכן הוא נתפס כלקחת מתוכניתו של אלוהים לחייו של אדם. זה נתפס גם כהפרה של מצוות "ואהבת לרעך כמוך", שכן זה נתפס כמעשה של התעלמות מרגשותיהם של הנשארים מאחור. ההשקפה היהודית על התאבדות היא גם שהיא הפרה של מצוות "כבד את אביך ואת אמך", שכן היא נתפסת כדחיית סמכות ההורים והתעלמות מרצונם. התאבדות נתפסת גם כהפרה של מצוות "בחירת החיים", שכן היא נתפסת כדחיית חיים ושלילת מתנת החיים של אלוהים.
השלכות ההתאבדות ביהדות
ההשלכות של התאבדות ביהדות הן קשות. המסורת היהודית קובעת כי מתאבדים מונעים קבורה ראויה, ובמקום זאת נקברים בקבר לא מסומן. זה נתפס כדרך להרתיע מהתאבדות, כפי שזה נתפס כדרך לבייש את מי שביצע את המעשה. בנוסף, אלו שמתאבדים אינם רשאים להתאבל באותו אופן כמו מי שנפטר עקב לסיבות טבעיות. המסורת היהודית קובעת כי אין להתאבל על המתאבדים באותו אופן כמו אלה שמתו מסיבות טבעיות, ובמקום זאת יש להתאבל בצורה מאופקת יותר. לבסוף, אלו שמתאבדים אינם רשאים להיכנס אל שלאחר המוות. המסורת היהודית קובעת כי מתאבדים שוללים את החיים שלאחר המוות, ובמקום זאת נשמתם נשלחת למקום של עונש. זו נתפסת כדרך להרתיע התאבדות, כפי שהיא נתפסת כדרך להעניש את מי שביצע את המעשה. לסיכום, התאבדות אסורה בהחלט ביהדות, ונתפסת כחטא חמור. זה נתפס כמעשה אנוכי, הפרה של מצוות "ואהבת לרעך כמוך", והפרה של מצוות "כיבוד אביך ואמך". מתאבדים מונעים קבורה תקינה, אסור להתאבל כמו מי שנפטר מסיבות טבעיות, ומונעים מהם את החיים שלאחר המוות.